הצבנו יעד, התחלנו במסע.
הדרך עשויה להיות ארוכה ולא תמיד נוחה.
אני רוצה לכתוב הפעם על כל אותם אלו שמתמידים בה
למרות האתגרים, החלקים הלא מתגמלים וקולות שמתנגדים.
יש מי שמגיע ומיד תופס את הפרינציפ "כמו קסם" ויאללה מתחילים.
וגם אז יכולת התמדה הוא כלי חשוב ומרכזי.
גם כשהכול זורם זה לוקח זמן להגיע ליעד זה דורש משאבים והתכווננות.
אני רוצה לכתוב גם ובעיקר על אותם אלו שלוקח להם זמן לעלות על הדרך
ולא מתייאשים. ממשיכים לחפש, פשוט באים, מקשיבים
עושים כמיטב יכולתם ולא רואים תוצאות ירידה מאוד דרמטיות ישר בהתחלה.
פעם עולים ופעם יורדים ובסה"כ נשארים.
אני מתרגשת לכתוב עליהם , זה ואוו בעיני.. מדהים.
הלא לוותר, הל"המשיך" לחפש ,פשוט לבוא להקשיב.
ממשיכים למרות שכולם מסביבם יורדים והם פחות
ומה שמלווה אותם זאת רק תחושה פנימית שהדרך הזאת מתאימה להם.
אנחנו לומדים במפגשים תפיסה חדשה, צורה אחרת להתנהלות מול אוכל
ןלפעמים משהו מתנגד או לא רוצה להבין, לא מוכן להבין.
את המשהו הזה אפשר לחלק בגדול לשניים:
- התנגדות של הראש - הראש מתנגד כאשר הוא מתבקש לשחרר מעמדת השולט. הוא רגיל להכתיב ולקבוע כמה אוכלים, מה ומתי. הוא לא רגיל להתייעץ ובטח שלא לשאול. הוא מפחד לאבד שליטה ואז לעלות מאוד, הוא לא סומך ומאוד דואג לעתיד.
העניין הוא, שכל עוד הוא לא ישחרר הרגש לא תשתף פעולה.
- התנגדות של הרגש – לוותר. כששווה לי לאכול את הכלו מהכול זה כי הרגש עדיין לא שיחררה אחיזה, עדיין נמצאת בעמדת מתנגדת/ עמדת דווקא או מגיע לי לאכול עכשיו כי...
ומתי זה קורה? כשתחושת השפע עדיין לא מילאה את המקום. הרי כשאני נמצאת בתחושת שפע קל לי לוותר. תחושת החוסר יכולה להיות עמוקה. מילדות. כשגדלנו בבית שמאוד הגביל וביקר ו/או כשעשינו שנים דיאטות קסאח קיצוניות תחושת החוסר התעמקה ותפסה מקום וכך גובר הצורך לאכול. החוסר ,יכול גם להגיע מהמקום שאני לא חיי כרגע את החיים שאני רוצה לחיות/ רע לי ולכן אני צריך פיצוי.
• עשויים להיות לנו גם פחדים נסתרים עמוק בתת המודע שלנו שמנהלים אותנו בלי שנדע או הבנות שפשוט לוקח זמן להבין ואז לקבל ולהפנים.
בכל מקרה, כ"שהמשהו" הזה משתחרר הוא יכול להשתחרר בהדרגתיות ואז הדרך נגלית, העננים מתפוגגים והיא הופכת לברורה, נוכחת וקיימת. הבחירות הופכות להיות ברורות ומודעות.
והוא יכול להשתחרר פתאום, אסימון נופל עד כדי שכמעט אפשר לשמוע את הדבר קורה בחדר. וכשזה קורה זה פשוט מדהים.
כל דרך היא שונה, ישנן דרכים קצרות ופשוטות. ישנן ארוכות ופתלתלות. אין דרך אחת שיותר טובה מהדרך השנייה ולעולם לא נוכל להשוות ביניהן. ועם זאת, כל דרך מגיעה ליעדה, רק פשוט צריך להתמיד בה מספיק זמן.
ולדעת שהפעם אני פותרת את ה issue הזה שיש לי סביב משקל/אוכל/אכילה.
וכן, אחת ולתמיד. וכן, זה אפשרי.
המקצוע שלי והזכות שלי היא ללוות אנשים בדרך לשקט סביב אוכל ואכילה, אל המשקל בו אנחנו מרגישים במיטבנו.
אני שומעת המון פעמים את המשפט " אני כבר יודע איך" . מבטיחה שהפעם זה יהיה שונה.
מפגשים אישיים או קבוצתיים.
טלי סורוג'ין Loop Out
0545401239